קברט - הקאמרי בפרשנות חדשה למחזמר האלמותי

מאז ומתמיד נמשכתי לאמנות קברטית - כזו שלא מתנצלת, חתרנית וחצופה במובן הטוב של המילה. אמנות שמדברת בגובה העיניים, שוברת מוסכמות, ואומרת בקול רם את מה שנהוג להשאיר בלחש. כזו שמשתמשת בהומור, במוזיקה ובפרובוקציה לא כדי לברוח מהמציאות - אלא כדי לחדור אליה.

המפגש הראשון שלי עם המונח היה בגיל 16, דרך הסרט האלמותי Cabare בכיכובה הבלתי נשכח של לייזה מינלי, ומאז אני עוקבת באדיקות אחר יצירות מהז’אנר הייחודי הזה 

לכן הבשורה על עלייתו המחודשת של קברט בתיאטרון הקאמרי מעוררת בי התרגשות גדולה. הקאמרי, כהרגלו, אינו מסתפק בשחזור נוסטלגי של קלאסיקה, אלא בוחר לפרש אותה מחדש. כלפי חוץ הכול נוצץ, סוחף ומלא חיים אך מתחת לפני השטח רוחשת מציאות קשה, מורכבת, ולא תמיד נוחה לעיכול

נוצץ מבפנים, קורס מבחוץ

ברלין, תחילת שנות ה30. בפנים- מועדון הקיט קט מציע לילה מתמשך של שירים, ריקודים, מיניות וחופש. בחוץ - מציאות פוליטית שהולכת ומתקשחת, צוברת כוח ומאיימת לפרוץ פנימה. הקאמרי מצליח להדגיש במדויק את הפער הזה: בין השמחה המוחצנת לבין הסכנה המתקרבת, בין חיי לילה שמתעקשים להתכחש למציאות ולאמת, ולהמשיך לשיר - לא מתוך אושר אמיתי, אלא מתוך צורך נואש לא לשתוק. זה פער שהתקשיתי מאוד להישאר אדישה אליו

קברט כראי של ההווה

הבחירה של תיאטרון הקאמרי להעלות את קברט דווקא עכשיו מרגישה כמעט בלתי נמנעת. זהו מחזמר שעוסק באדישות, בעיוורון מרצון ובבריחה אל הבידור אל מול מציאות הולכת ומאיימת. בלי להטיף ובלי להסביר, קברט מציב מראה מולנו הקהל ומשאיר אותנו לבד עם החיבורים, עם השאלות, ועם התחושה שהשירה אולי נגמרה- אבל הסדק נשאר פתוח... לפחות עבורי

ברוכים הבאים למועדון

אחד הדברים הבולטים בהפקה החדשה של הקאמרי הוא התחושה שהקהל אינו רק צופה מהצד, אלא נוכח ממש בתוך ההתרחשות. זה מרגיש כמו מועדון אמיתי, מרחב חי ופועם שבו הגבול בין הבמה לאולם מיטשטש. קשה לי לשים את האצבע באופן מדויק על האופן שבו התיאטרון משיג את התחושה החמקמקה הזו - אולי זה המבנה הבימתי, אולי הקצב והתנועה, ואולי המבט הישיר והאינטימי שמופנה אל הקהל, כזה שלא מאפשר להישאר פסיבי אלא לחוש כאילו אתה כבר בפנים, אורח במועדון

כשהחופש הופך למלכודת

המוזיקה המוכרת של קברט מקבלת כאן פרשנות חיה, בועטת ומחוספסת - כזו שאינה נשענת על נוסטלגיה בלבד, אלא על ביצוע פיזי מלא ונוכח. הגוף משחק תפקיד מרכזי: בתנועה, בריקוד, בנוכחות, במיניות ובחשיפה. שום דבר מזה אינו מקרי או קישוטי; הכול משרת רעיון אחד ברור- עולם שבו הגבולות מטושטשים, והחופש שמובטח בו מתגלה, לאט־לאט, גם כמלכודת

המחזמר הגדול, המושקע והמרשים של הקאמרי מיועד לקהל בוגר - גם מבחינת גיל, וגם מבחינת מוכנות להתמודד עם המחזמר שמטריד, שואל ומאתגר. אם אתם מחפשים ערב קליל ומנחם, אולי

כדאי שתחפשו אחרי הצגה אחרת מתוך הרפרטואר העשיר של הצגות בתל אביב. אבל אם בא לכם להיכנס לעולם תרבותי שלא עושה הנחות, ולחוות ערב עוצמתי במיוחד - הזמינו וכרטיסים למחזמר קברט של תיאטרון הקאמרי