קמפינג בצפון : בין פראי, מפנק ומה שבניהם

אני כבר רגילה למבט המופתע שעולה כשאנשים מגלים שאני גרה בגליל- מרחק קצר בלבד מאתר הקמפינג שאליו הגעתי. נכון, מדי פעם אנחנו “מדרימים” לים המלח, למצפה רמון או אפילו לאילת, אבל האמת פשוטה: בכ־90% מהחופשות שלנו אנחנו נשארים בצפון. למה? כי אין מה לעשות - אין עליו!

הצפון הישראלי, על הנחלים, היערות, ההרים והמרחבים הירוקים שבו, הפך בשנים האחרונות לבמה המרכזית של תרבות הקמפינג המקומית. ולא במקרה. כאן, יותר מכל מקום אחר בארץ, אפשר להרגיש איך הגוף נרגע בקצב אחר, איך הראש מתנקה, ואיך חופשה חוזרת להיות חוויה

למי שמחפש חופש אמיתי

קמפינג הוא הבחירה של מי שמחפש חופש אמיתי. בלי לובי, בלי מעלית, בלי לו"ז עמוס וקשיח, בלי שעון מעורר להספיק עוד ועוד אתרים... במקום כל אלה- שמיים פתוחים, אדמה מתחת לרגליים וריח של קפה שמתבשל על גזייה לאור הזריחה. יש משהו כל כך שקט, נושם ועמוק בפשטות הזאת- כשאין מסכים ואין רעש מתמיד, קורה קסם שלא צריך להסביר במילים

הצפון - הבית של הקמפינג

מדוע הפך הצפון למקום הטבעי ביותר לקמפינג בישראל? כי יש בו שילוב נדיר של מרחב אמיתי, ירוק מכל כיוון, נחלים זורמים, נופים קסומים, יערות של ממש, הרים פתוחים ואוויר שקל יותר לנשום בו. כל אלה יוצרים מרחב שמזמין לעצור- ולא למהר הלאה. מרחב עשיר בטבע שלא מרגיש כתפאורה לצילום, אלא כמשהו שחיים בתוכו, נעים בו ומתחברים אליו באמת. קמפינג בצפון הוא לא רק לינה בטבע - הוא רגע שבו משהו בפנים נרגע, והלב זוכר איך מרגיש חופש

הקסם שקורה כשמורידים הילוך

בלי מסכים, בלי חוגים, ובלי מרוץ אינסופי בין שיעורים למשימות בית - הילדים פשוט עפים על חופשת קמפינג. לקחתי את הבנים שלי לחופשות בבתי מלון, בצימרים וגם לחו״ל (כן, גם לוקיישן מדהים בהונגריה - אבל זה כבר לכתבה אחרת), ושום דבר לא מרגש אותם כמו קמפינג. יש משהו כל כך טהור בשמחה הזאת: לישון באוהל, לקום עם אור ראשון, לרוץ יחפים, להמציא משחקים ולגלות עולם בלי מסך באמצע. וזה אולי הרגע הכי משמח - להבין שהדור שאנחנו נוטים לבקר כחומרי ושטחי, יודע דווקא לזהות קסם אמיתי אם רק נותנים לו את ההזדמנות

מרחב להיות ילדים

לאחר שהילדים שלי ביקשו שוב ושוב לצאת לקמפינג, עצרתי רגע להתבונן ולנסות להבין מה כל כך מושך אותם בקונספט הזה - ואז זה התחבר לי. בקמפינג חוזרים לעשות את הדברים הכי בסיסיים. אוספים עצים למדורה, עוזרים להכין אוכל, יוצאים לבד לטיול קצר בסביבה. כשאין תוכנית מוכתבת ואין מי שמפעיל אותם מבחוץ, הם מפעילים את הדמיון והסקרנות, לומדים עצמאות, סבלנות והתמודדות עם מצבים משתנים. ובתוך כל הפשטות הזו נוצר חיבור אמיתי - בינם לבין עצמם, בינם לבין המבוגרים, ובינם לבין הטבע

יותר נוחות, אותו חופש

אם פעם קמפינג נחשב לחוויה “קשוחה” של ציוד מינימלי ואתגר מתמשך - היום המציאות שונה לגמרי. תרבות הקמפינג בצפון התפתחה, והקונספט התרחב: מאוהלים בסיסיים ועד לינת שטח משודרגת, עם עולם שלם של אפשרויות שמאפשר ליהנות מהטבע בלי לוותר על הנוחות - כמו אוהלי גלמפינג, בקתות ואפילו קרוואנים. כל אחד יכול לבחור את סגנון הקמפינג שמתאים לו - מחופשה פראית ופשוטה ועד חוויה נוחה ומפנקת, וכל המנעד שביניהן. ועדיין, בתוך כל השדרוגים, הליבה נשארת זהה: לצאת החוצה, להאט את הקצב, להיות יחד באמת, ולהתחבר מחדש לטבע - ואחד לשני