מוזיאון הטבע התנכ"י - כשהחיות יוצאות מהספר

כשאנחנו יוצאים לחופשות אורבניות, כמעט תמיד נמצא את עצמנו משלבים גם יציאה מהעיר -אטרקציה, מסלול טיול, משהו שמוציא אותנו מהאספלט אל השטח. לא רק לשהות בעיר, אלא גם לזוז בתוכה ומחוצה לה. תקראו לזה שורשים פריפריאליים. תקראו לזה צורך בדינמיות. או שפשוט תגידו את האמת: אני נשואה למורה דרך, והוא לא מסוגל להיות במקום מסוים בלי לחקור את כל מה שמסביבו (-:

כך או כך, גם הפעם, כשהגענו לירושלים, היה לי ברור שבנוסף לאטרקציות בירושלים שבוודאי נחווה כמה מהן, אני אחפש בנוסף גם חוויה מחוץ לעיר לאחד מימי החופשה. ושמחתי לגלות שבעיר בית שמש - שאני מודה ומתוודה שמעולם לא ביקרתי בה קודם - מסתתרות לא מעט נקודות עניין ומקומות מסקרנים לדוגמת מוזיאון הטבע התנכ"י

מה הקטע של המוזיאון?

אז ככה, זה לא עוד מוזיאון מדעי קלאסי. אני אישית מילדותי קצת נלחצת כשאני שומעת את המילה מוזיאון... שמחתי לגלות שכאן מדובר על חוויה אינטראקטיבית, כזאת שמחברת בין עולם החי והצומח לבין המקורות היהודיים, ומגלה לנו בצורה מוחשית את הקשר בין הטבע לבין סיפורי התנ"ך

למי זה מתאים?

לכולם! כל הורה שיש לו ילדים במנעד רחב של גילאים, מכיר את האתגר הכרוך במציאת אטרקציה שמדברת לכל בני המשפחה. או שהגדול משתעמם, או שהקטן לא מבין מה רוצים ממנו (וזה במקרה הטוב, שמאפשרים לו בכלל להיכנס). אחד מנקודות היופי של מוזיאון הטבע התנכ"י, הוא ביכולת שלו לדבר גם לילדי גן ויסודי, גם לבני נוער וגם אלינו המבוגרים – כולם מוצאים כאן עניין והעשרה והפלא ופלא אף אחד לא התלונן

איזה חיות אפשר לראות כאן?

אחד הדברים שהכי תפסו את הילדים הוא מגוון בעלי החיים שמוצגים. לא מדובר רק בכמה פוחלצים בפינה, אלא באוסף מרשים (ואת הילדים שלי, חובבי החיות המושבעים, לא פשוט להרשים...) שמאפשר להתבונן מקרוב באריות, זאבים, צבאים, עופות דורסים ועוד מינים שמוזכרים במקרא. לראות פתאום את הראם (אני נשבעת שהוא דומה בכלל לפוקימון), את הנשר או את האייל- לא כאיור בספר אלא כדמות ממשית עם גוף, פרווה ומבט - משנה לגמרי את החוויה. לצד התצוגות יש הסברים ברורים שמחברים בין בעל החיים לבין הפסוקים שבהם הוא מוזכר, וזה בדיוק המקום שבו קורה הקסם: הטקסט התנ"כי מפסיק להיות מילים עתיקות על דף, והופך למשהו חי ונושם

האם הביקור במקום מתאים רק לקהל הדתי?

לחלוטין לא. אני אמנם מחוברת לשורשים היהודיים שלי וגאה בהם מאוד, וכך גם מחנכת את ילדיי, אבל אני חילונית על מלא מלא ולרגע לא הרגשתי כאן לא בנוח או לא שייכת.

נכון, נקודת המוצא של המוזיאון מחוברת לעולם התנ״כי, אבל החוויה עצמה פתוחה, סקרנית ומזמינה לכל מי שמתעניין בטבע, בהיסטוריה ובתרבות. לא חשתי כאן הטפה, אלא הזדמנות להתבונן בבעלי החיים ובטקסטים מזווית נוספת. בעיניי, דווקא השילוב בין מדע למקרא הרגיש לי פתאום פשוט הגיוני - שילוב כזה שמאפשר לכל אחד, לא משנה מה מידת האמונה שלו - לקחת ממנו משהו שמתאים לו

עד כמה הביקור במוזיאון פעיל?

בתור אמא לשני ילדים תזזיתיים, אין שום סיכוי שנשרוד חוויה פסיבית של רק לסייר, להסתכל ולהקשיב. לכן היה תענוג לגלות כאן חוויה אינטראקטיבית אמיתית. מעבר לתצוגות עצמן, המוזיאון מציע מגוון פעילויות שמערבות את הקהל והופכות את הביקור לחי ודינמי הרבה יותר. יש תחנות למידה שמזמינות לעצור ולהעמיק, הדגמות חיות שמכניסות אנרגיה וסקרנות לחלל, והסברים מונחים שמעשירים בלי להכביד. ממש הרגשתי שהמקום מעודד לשאול, להתקרב, לגעת כשאפשר- ולהיות חלק אמיתי ממה שקורה, ולא רק צופים מהצד