אטרקציות בצפון: הרבה יותר מחופשה

למלחמת חרבות ברזל היו השפעות רבות ורחבות היקף. כואבות בכל מימד אפשרי. אחת ההשלכות ההיקפיות מבחינתי, הייתה שיתוק הצפון. חבל הארץ שכל כך מזוהה עם חופש, טבע ותיירות - עמד דומם. אפס תיירות. שקט. ולא שקט שמרגיש פסטורלי, שקט מתוח ועצוב.

גילוי נאות: בן זוגי הוא בן מושב בית הלל - 5 ק"מ בלבד מהגבול הלבנוני - כך שהכאב על קיפאון האזור בו גדל וינק אהבת טבע, בית שהוא כל כך אוהב - היה כאב כפול, שהורגש היטב גם בבית שלנו.

ועכשיו, כשהסתיימה המלחמה (בינתיים, ונחזיק כולנו אצבעות שזה יישאר כך) והחיים מתחילים לחזור למסלולם, בעיניי הבחירה להגיע לצפון היא לא רק חופשה - היא אמירה. כן, אני מודעת לזה שזה נשמע קצת פלצני ומלא פאתוס, אבל אם תתעכבו על זה רגע, תבינו שזו לא קלישאה. כשאתם מגיעים לחופשה בצפון - או אפילו לטיול יומי - אתם מביעים אמון. אמון באזור שעבר טלטלה וזעזוע, אבל לא איבד את היופי שלו, את הרוח ואת היכולת לרגש. אתם גם תומכים בעסקים מקומיים, בקהילות שלמות שעבורן התיירות היא לא מותרות אלא חמצן - מה שמאפשר להן להתאושש, לנשום, לחיות ולהתחדש.

יפה כמו תמיד

בפעם הראשונה שעליתי צפונה אחרי יותר משנתיים, באזור צומת הגומא פשוט התחלתי לדמוע. מצד אחד עצב על כל מה שעברו כאן התושבים, מצד שני שמחה על הכוח האדיר של האזור הזה לחזור לעצמו. ותקשיבו לי טוב... לאמא אדמה יש כוחות על חלל, באמת. עובדה, כמה אש, כמה רעש ואנרגיות שליליות היא ספגה כאן בשנתיים האחרונות, ובכל זאת... עדיין כל כך יפה כאן. הירוק עמוק ורווי חיים, המים זורמים צלולים בנחלים, המפלים שוצפים אחרי חורף בריא. מדהים איך היא בדרכה השקטה והעיקשת, מזכירה לנו שיש כאן משהו גדול יותר, יציב יותר, חזק.

יש מקום לנשום

בתור עכברת כפר שמקומות המוניים מידי עושים לי סחרחורת, אחד היתרונות הגדולים של ענף האטרקציות בצפון מבחינתי הוא שכמעט אף חוויה כאן לא מרגישה לי תעשייתית. גם כשמדובר באתר תיירות מסודר ומוכר כמו אבו קיאק או קייקי כפר בלום - עדיין נשמרת תחושת המרחב והחיבור לאדמה. לא צפוף, לא חנוק, לא תחושת פס ייצור של מבקרים. יש מקום לנשום, יש מקום להתבונן, יש מקום להיות. וזה נכון אפילו במועדי השיא של התיירות בצפון. הקצב כאן פשוט אחר - איטי יותר, רגוע יותר, כזה שמאפשר לחוויה לחלחל באמת.

האדמה על הצלחת

בתור גרגרנית פר אקסלנס, מבחינתי אי אפשר לדבר על אטרקציות בצפון בלי לדבר על אוכל. יקבי בוטיק כמו יקב רימון בדלתון ו־יקב בהט בעין זיוון, מחלבות מופלאות עם גבינות בעבודת יד, קטיף עצמי של דובדבנים ופירות יער בעונה, סדנאות בישול מקומי ושווקי איכרים צבעוניים - וכמובן שפע עגלות קפה ומסעדות - מעניקים לי תחושה שאני לא רק אוכלת, אלא ממש טועמת את האדמה עצמה. שכל ביס כאן סופג לתוכו שמש, גשם, אדמה וידיים חרוצות, ומשקף בדיוק את הלוקיישן שבו הוא נולד.

אקשן בלב הירוק

לצד השקט והפסטורליה, הצפון יודע היטב גם להרים את הדופק. אטרקציות בצפון מציעות גם שפע אפשרויות לאוהבי האקסטרים –פארקי חבלים בגובה, אומגה מעל נוף פתוח עוצר נשימה, טיולים ברכבי שטח כמו ריינג'רים, רייזרים וטרקטורונים וכמובן טיולי אופניים במסלולים מאתגרים. הרוחות הגליליות והנופים שנפרשים מכל כיוון, מעניקים לכל אטרקציה את טביעת האצבע הייחודית של הצפון- שילוב מדויק של אדרנלין טהור שמרעיד את הגוף, בתוך תפאורה טבעית עוצמתית ופראית.

כל אחד והצפון שלו

הצפון מתאים לדעתי לכל סוג של חופשה. הייתי כאן בחופשה משפחתית עם הילדים- במטולה (בתמונה, הבנים מתפננים בג'קוזי), באלרום, בדפנה - וכל פעם מחדש גיליתי עד כמה הוא מדויק למשפחות שמחפשות מרחבים פתוחים, מים זורמים והרפתקה יומית שתעייף את כולם בדיוק במידה הנכונה.

כשהגענו כזוג בקטע רומנטי, התמונה השתנתה לגמרי: צימר מול נוף פתוח, שקיעה שקטה וארוחה טובה - ובפעם אחת בלתי נשכחת עפנו במלון סטאי בכנרת. וכשאנחנו מגיעים לכאן עם החבר'ה לחופשת קמפינג הצפון מחליף שוב קצב - שייט קייקים, טיולי שטח, צחוק מתגלגל סביב שולחן עמוס אוכל טוב או פיקניק באחת מהנקודות המהממות שלו.

ארבע עונות של חוויה

באביב הכול מתפוצץ מפריחה ירוקה וצבעונית, בקיץ הנחלים והצללים הופכים למקלט מושלם מהחום, בסתיו האור מתרכך והכרמים נצבעים בזהב, ובחורף המפלים שוצפים וההרים מתכסים בערפל דרמטי. בכל עונה הצפון מספר סיפור אחר - ותמיד יש סיבה לחזור, כל פעם בעונה אחרת ולראות איך העונה משנה את האווירה, את הצבע והקצב והופכת כל חופשה בצפון לחוויה חדשה לגמרי.