גן חיות מוצקין - למה הילדים שלי רוצים לחזור אליו שוב ושוב?

אם יש אטרקציה שהילדים שלי מוכנים ללכת אליה שוב, ושוב, ושוב - היא, תנו לי בתופים - גני חיות. מודה שזה פחות כוס התה שלי. אף פעם לא הייתי חובבת גדולה של בעלי חיים וכל מה שמגיע איתם- הריחות, הקולות, פחות אני. אבל הבנים שלי? כיאה למושבניקים דור רביעי - יש להם חולשה אמיתית לכל מה שקשור לבעלי חיים. הם יכולים להתרגש מכל פרט קטן - מתנועה כמעט בלתי מורגשת, משפת הגוף, מהתגובות של החיה, מהדרך שבה היא מתקשרת ומתנהגת. כל דבר מסקרן אותם, וכל רגע הופך לעוד שאלה ולעוד גילוי.

תודה לאל, אצלנו בבית (או יותר נכון- בחצר) אנחנו מגדלים כרגע רק חתולים, למרות התחנונים הבלתי פוסקים להרחיב את הרפרטואר לכלב, תוכי, אוגר, ארנב ותחזיקו חזק - הבקשה האחרונה הייתה לגדל טווס כי 'וואי אמא, את לא מאמינה איזו חיה מגניבה הוא'. לשמחתי, הסמכות ההורית שלי עדיין מחזיקה מעמד איכשהו, והגענו לפשרה: לא מגדלים גן חיות פרטי בבית - אבל בהחלט הולכים לבקר בגני חיות בתדירות גבוהה וקבועה, ובעיקר לגני הבית שלנו ג'ונגל כיף בעמק הירדן וחי פארק או בשמו העממי גן החיות מוצקין.

מה מיוחד בחי פארק קריית מוצקין?

ישראל בורכה בשפע יש מקומות שאפשר לראות בהם בעלי חיים, אבל כאן התחושה קצת אחרת.

כאן לא תרגישו שאתם מסמנים וי על מתחמים ורצים הלאה. יש משהו בתכנון של המקום שמאפשר לעצור, להסתכל, לדבר עם הילדים ולהפוך את הסיור עצמו לחלק מהחוויה. כל פעם מחדש אנחנו מוצאים עצמנו עומדים כמה דקות מול כל מתחם, מדברים על מה בעלי החיים אוכלים, איך הם חיים ומה מייחד כל אחד מהם. הילדים כמובן מתלהבים בעיקר מהמפגשים הקרובים ומהאפשרות לראות מקרוב חיות שבדרך כלל פוגשים רק בספרים או במסכים.

לאיזה גילאים הבילוי מתאים?

כל משפחה שיש לה ילדים במנעד גילאים רחב כנראה מכירה את ההתלבטות הזאת - לבחור מקום שלא ירגיש 'קטן מדי' לגדולים או 'מורכב מדי' לקטנים. לכן תמיד מאתגר למצוא בילוי שנותן מענה לכל המשפחה באמת - כזה שלא דורש להתפצל באמצע היום. וכאן דווקא הרגשתי שיש אחלה איזון. ראיתי קטנטנים שנהנים מהצבעוניות, מדלגים וקופצים מההתרגשות של לראות בעלי חיים מקרוב - מהרגעים האלה שבהם הם פשוט עומדים מוקסמים מול מתחם ושוכחים מהכול. אבל גם הילדים הגדולים יותר, כמו בן ה10 שלי, מצאו כאן עניין מסוג אחר- לשאול שאלות, להתבונן בהתנהגות של בעלי החיים, ללמוד עובדות חדשות או פשוט ליהנות מהשיטוט והאווירה.

כמה זמן כדאי להקדיש לביקור?

אפשר בהחלט להעביר כאן כמה שעות טובות. בעיניי הכיף האמיתי מתחיל דווקא כשלא ממהרים. לא להגיע בגישה של לסמן וי ולעבור מתחם מתחם, אלא לתת ליום להתגלגל בקצב שלו. לקחת הפסקה כשצריך, לשבת רגע בצל, פה לנשנש פירות (אצלי לא יוצאים מהבית בלי קופסה מסודרת של פירות ואגוזים), שם לפנק אותם באיזו גלידה - ובעיקר להשאיר מקום לספונטניות. אני גם מאוד אוהבת לתת לילדים להוביל חלק מהזמן - לשאול אותם לאן בא להם להמשיך, איפה בא להם להתעכב עוד קצת ומה מסקרן אותם. לפעמים דווקא הנקודות שחשבנו שנעבור בהם מהר הפכו להיות גולת הכותרת של היום.

איך להיערך לביקור כדי ליהנות יותר?

נעליים טובות זה ממש חשוב - באחד הביקורים הקטן שלי התעקש על כפכפים ובסוף היום כאבו לו ממש הרגליים. כמובן מים, כובע, קרם הגנה, מצב רוח רגוע ובעיקר להשאיר מקום לספונטניות. לא לבנות מסלול קשיח מדי ולא לנסות להספיק כל דבר.

האם יש משהו שגם אנחנו ההורים מרוויחים מהביקור?

אני יודעת שזה נשמע קצת קלישאתי, אבל מבחינתי אחד הדברים הכי יפים במקומות כאלה הוא לא רק מה שהילדים רואים - אלא מה שאנחנו רואים עליהם. ביום יום הכול קורה מהר: בית ספר, חוגים, מסכים, סידורים, משימות. ופתאום כאן יש זמן לעצור ולהתבונן בהם כשהם באמת סקרנים. לראות אותם שואלים שאלות, מתווכחים ביניהם איזו חיה יותר מעניינת, מסבירים לנו דברים שקראו איפשהו ומתרגשים מדברים שאנחנו המבוגרים כבר לא תמיד שמים לב אליהם.

חי פארק מוצקין ממוקם בחשמונאים 27, והוא פתוח כל ימות השבוע