איך משחק הסנוקר שפעם היה שמור למקומות ציבוריים הפך לטרנד הכי מפתיע בבתים בישראל

אני תמיד אומרת לבן זוגי שיחיה שבגלגולים הבאים יש שני דברים שאני חייבת להיות: אופנוענית ושחקנית סנוקר. אלו שתי אהבות גדולות שלי, שבשתיהן, לצערי, אני ממש לא מוכשרת (-:

אני נהנית להסתכל על אנשים שרוכבים על אופנועים ונדלקת אפילו רק מהצליל שאני שומעת מרחוק, נהנית לראות שחקני סנוקר מקצועיים שמכניסים כדורים כאילו חוקי הפיזיקה לא באמת חלים עליהם, אבל כשמגיע התור שלי... בואו נגיד שההתלהבות שלי גדולה בהרבה מהיכולת. ועדיין, יש משהו במשחק הזה שתמיד מצליח למשוך אותי אליו

התאהבות בטיול הגדול

ההתאהבות שלי בסנוקר בכלל התחילה בטיול הגדול אחרי הצבא. מי שטייל במזרח או באוסטרליה בטח מכיר את התופעה : כמעט בכל גסטהאוס על חוף בתאילנד עמד שולחן סנוקר, וגם באינספור הוסטלים ובאגפקרס באוסטרליה ובהודו. לא משנה אם השעה הייתה עשר בבוקר או אחת בלילה, תמיד היה שם מישהו ששיחק. חלק היו תיירים שרק רצו להעביר את הזמן, אחרים כבר נראו כאילו הם חיים עם מקל ביד מגיל שלוש, אבל כולם נהנו מאותה אווירה רגועה, חברתית ומשוחררת. מצאתי את עצמי מצטרפת למשחקים פעם אחר פעם, ובמבט לאחור אני חושבת ששם התחיל הרומן שלי עם הסנוקר

פעם שיחקו בעיקר בפאבים ובמועדונים

כשחזרתי לארץ, המציאות הייתה קצת אחרת. אם רציתי לשחק סנוקר, בדרך כלל הייתי צריך למצוא בית מלון עם חדר משחקים, מועדון ביליארד או איזה פאב שהעמיד שולחן בפינה (ותודה לפאב הגיזבר האלומתי של כפר תבור, שבזכותו המשכתי לתרגל משחקים עם שובי מהטיול). זה היה משחק שנראה קצת יוקרתי, קצת מסתורי, כזה שלא באמת שייך לבית רגיל. בדיוק כמו שפעם ג'קוזי היה נראה כמו משהו שיש רק במלונות, גם שולחן סנוקר היה נראה כמו פינוק ששמור למקומות ציבוריים או לאנשים עם וילה ענקית

טרנד הבתים הפרטיים

אבל בשנים האחרונות משהו השתנה. לפני כמה שנים עוד הייתי מרימה גבה אם הייתי נכנסת לבית של מישהו ורואה שם שולחן סנוקר. היום? זה כבר ממש לא נדיר. בדיוק כמו שאנחנו רואים יותר ויותר משפחות שמכניסות הביתה שולחנות פינג פונג, מתקני כדורסל, או שולחנות הוקי אוויר, כך גם שולחנות הסנוקר הפכו לחלק מהבית. פתאום כבר לא מדובר בפריט נדיר שרואים רק בחופשות, אלא במשהו שאנשים באמת בוחרים להשקיע בו כדי ליהנות ממנו לאורך שנים

בילוי שמחבר ומדביק

אני חושבת שהסיבה לכך די פשוטה : אנחנו מחפשים יותר ויותר דרכים לבלות יחד, בלי לצאת מהבית ובלי שכל אחד יברח למסך שלו. פעם כשהיו מגיעים אורחים, היינו יושבים סביב השולחן, אוכלים, מדברים ואולי - רחמנא ליצלן - אפילו מדליקים טלוויזיה ברקע. היום הרבה פעמים כל אחד מוצא את עצמו בטלפון שלו. שולחן סנוקר משנה לגמרי את הדינמיקה הזאת. מספיק שמישהו אומר 'יאללה, משחק אחד', ותוך שתי דקות כבר כולם מסביב לשולחן. יש צחוקים, יש תחרות בריאה, יש עקיצות קטנות על כל פספוס, ויש אווירה שקשה מאוד לייצר בדרכים אחרות

ספורט בלי מאמץ

משחק סנוקר מתאים כמעט לכל אחד. בניגוד לענפי ספורט שמצריכים כושר גופני, ריצה או מאמץ, כאן הסיפור אחר לגמרי. נכון, צריך ריכוז, דיוק והרבה סבלנות, אבל לא צריך להזיע כדי ליהנות. זה מסוג המשחקים שגם אחרי יום עבודה ארוך אפשר לעמוד ליד השולחן, לשחק שעה שלמה ולהרגיש שהראש פשוט מתנקה. יש משהו כמעט מדיטטיבי בתכנון של כל מכה, בחישוב הזוויות ובניסיון לדמיין לאן כל כדור יתגלגל

גם הילדים מתאהבים

גם הילדים, באופן מפתיע, מתחברים לזה מהר מאוד. כהורה, כל פעילות שמצליחה לנתק אותם מהמסכים היא מבחינתי כבר התחלה טובה, אבל סנוקר נותן הרבה יותר מזה. הדבר הראשון שקורה הוא שהם פשוט שוכחים מהטלפון. אחר כך מגיע כל השאר - קצת סבלנות, קצת תכנון, הרבה צחוקים ולא מעט ויכוחים על החוקים... אני יכולה בקלות לדמיין את הבנים שלי (עולה לב', עולה לה') מזמינים חברים הביתה, וכל אחד בטוח שהוא מינימום אלוף העולם, גם אם בפועל הם עדיין מתווכחים ביניהם מה בדיוק החוקים

נותן אופי לבית

גם יש משהו מאוד מרשים בשולחן סנוקר מבחינה עיצובית. הוא נותן לחלל אופי אחר. הוא משדר אווירה של בילוי, של פנאי ושל מקום שאנשים אוהבים להתכנס בו. לא מעט אנשים בוחרים למקם אותו במרתף, בחדר משפחה או בפרגולה מקורה, ופתאום נוצר חלל שלם שמיועד לזמן איכות עם המשפחה והחברים

הרבה יותר ממשחק

אולי זו בדיוק הסיבה שאנחנו רואים בשנים האחרונות את הטרנד הזה של שולחנות סנוקר וביליארד בבתים, הולך ומתחזק. אנשים מבינים שלא כל השקעה בבית חייבת להיות עוד שיפוץ, עוד מטבח חדש או עוד מסך גדול יותר. לפעמים דווקא משחק אחד, פשוט יחסית, מצליח לייצר הרבה יותר רגעים של ביחד. כאלה שלא זוכרים בגלל מי ניצח, אלא בגלל כל מה שקרה מסביב - הצחוקים, הוויכוחים הקטנים, הפרגונים והזמן שבאמת בילינו אחד עם השני

לא צריך להיות מקצועניים

ואני? אני עדיין רחוקה מלהיות שחקנית סנוקר מקצועית. מדי פעם אני מצליחה להכניס כדור יפה ומרגישה כאילו זכיתי באליפות העולם, ואחרי שתי דקות מחטיאה מכה שאפילו מתחילים לא היו גאים בה. אבל אולי זאת בדיוק הנקודה. לא חייבים להיות אלופים כדי ליהנות. לפעמים כל מה שצריך הוא שולחן טוב, אנשים שאוהבים, קצת מוזיקה ברקע והרבה מצב רוח