קניתי מכונת קרח והפכתי לאשפית קוקטיילים: 3 מתכונים שכל אחד יכול להכין

יש רכישות שאנחנו יודעות בדיוק בשביל מה עשינו אותן, ויש רכישות שמפתחות חיים משל עצמן. מכונת הקרח שלי לגמרי שייכת לסוג השני. כשקניתי אותה לא היו לי שאיפות להפוך למיקסולוגית מדופלמת. אמנם תמיד הייתה לי משיכה לעולם הזה, ובשנים האחרונות אני אפילו מתנדבת בצוות של הפאב הקהילתי במושב, אבל הפעם באמת לא היו לי שאיפות מרחיקות לכת. פשוט רציתי קרח. זה הכול. נמאס לי מתבניות הקרח בפריזר שתמיד נגמרות בדיוק כשמגיעים אורחים, מהניסיונות לחלץ מהן קוביות בכוח, ומהעובדה שאיכשהו, בדרך פלא, האדם שלוקח את הקובייה האחרונה הוא תמיד גם זה שלא חושב למלא את התבנית מחדש. ואז הגיע הטרנד: מכונות קרח. בהתחלה ההתלהבות הייתה מעצם העובדה שאפשר ללחוץ על כפתור ותוך זמן קצר מתחיל להצטבר קרח. אבל מהר מאוד הבנתי שאם כבר יש לי אספקת קרח כמעט בלתי מוגבלת בבית, חבל לבזבז אותה רק על קולה זירו. וככה, בלי שום תכנון מוקדם, התחלתי להכין קוקטיילים!

לא צריך להיות ברמנית כדי להכין קוקטייל טוב

פעם הייתה לי תפיסה שקוקטיילים זה עסק מסובך. צריך שייקר, ג'יגר, בקבוקים עם שמות שאני לא יודעת לבטא, עשבי תיבול אקזוטיים ולפחות קורס אחד במיקסולוגיה. בפועל גיליתי שאפשר להתחיל הרבה יותר פשוט. כמה בקבוקים בסיסיים, פירות, כוסות יפות וכמובן - הרבה קרח. מבחינתי זה גם חלק גדול מהכיף. אני לא מנסה לשחזר קוקטייל של מסעדת שף עם 14 מרכיבים וקצף בטעם מרווה. אני רוצה משהו טעים, קר, יפה ושאפשר להכין שוב גם אחרי שכבר שתיתי את הראשון. אחרי לא מעט ניסיונות, אלה שלושה קוקטיילים שהפכו אצלי למנצחים. הם יחסית פשוטים להכנה, המרכיבים שלהם זמינים והטעמים מוכרים ואהובים. בקיצור, מקום מצוין להתחיל ממנו

1. אפרול שפריץ - הקוקטייל שקשה לפשל איתו

מוקדש באהבה לפיטר האגדי שגילה לי את המשקה הזה הרבה לפני שהפך להיות שם דבר.

אם אתם רוצים להתחיל מקוקטייל שנותן מקסימום רושם במינימום עבודה, זה האחד

מה צריך?

90 מ"ל פרוסקו

60 מ"ל אפרול

30מ"ל סודה

הרבה קרח

פרוסות תפוז

איך מכינים?

ממלאים כוס יין גדולה בהרבה קרח. מוסיפים פרוסקו, אפרול ולבסוף מעט סודה. מערבבים בעדינות ומוסיפים פרוסת תפוז. זהו. אחד הדברים שאני אוהבת באפרול שפריץ הוא שהוא נראה הרבה יותר מושקע מכמות העבודה שהשקענו בו. הצבע הכתום, הכוס הגדולה, פרוסת התפוז והקרח נותנים מיד תחושה של חופשה איטלקית, גם אם בפועל אתם יושבים במרפסת בבית. הטעם מעט מריר, מעט מתקתק ומאוד מרענן. ובעיניי זה בדיוק מסוג הקוקטיילים שכדאי לדעת להכין כשמארחים, כי תוך דקה אפשר להעמיד כמה כוסות יפות על השולחן

2. מוחיטו - כי נענע, ליים וקרח פשוט עובדים

מוחיטו היה אחד הקוקטיילים הראשונים שרציתי ללמוד להכין בבית. הוא מרענן, מוכר, לא כבד מדי ובעיקר מרגיש כאילו נולד בשביל הקיץ הישראלי.

מה צריך?

50 מ"ל רום לבן

חצי ליים חתוך לפלחים

2 כפיות סוכר או כ20 מ"ל סירופ סוכר

חופן עלי נענע

סודה

הרבה קרח

איך מכינים?

מכניסים לכוס את הליים והסוכר ומועכים מעט כדי לשחרר את המיץ. מוסיפים את עלי הנענע ולוחצים עליהם בעדינות - לא צריך לרסק אותם לחלוטין. מוסיפים רום והרבה קרח, משלימים בסודה ומערבבים. אפשר לקשט בעוד נענע ופלח ליים, ואם כבר נכנסתם לתפקיד הברמנים עד הסוף, להגיש עם קש יפה. כאן גיליתי כמה הקרח באמת משמעותי בקוקטייל. מוחיטו פושר הוא פשוט לא אותו הדבר. הכוס צריכה להיות מלאה בקרח, כמעט עד למעלה, וזה בדיוק הרגע שבו מכונת הקרח שלי מקבלת את זכות הקיום שלה

3. פינה קולדה - כן, היא עדיין כאן ובצדק

אני יודעת. פינה קולדה היא אולי לא הקוקטייל הכי אופנתי בעולם. היא קצת אייטיז, קצת חופשת 'הכול כלול', קצת שמשייה צבעונית בתוך הכוס - ובדיוק בגלל זה אני אוהבת אותה. יש שילובים שלא צריך לתקן. אננס, קוקוס, רום וקרח הם אחד מהם

מה צריך?

50 מ"ל רום לבן

90 מ"ל מיץ אננס

30 מ"ל קרם קוקוס

כוס קרח

חתיכת אננס לקישוט, אם יש

איך מכינים?

מכניסים לבלנדר רום, מיץ אננס, קרם קוקוס והרבה קרח וטוחנים עד שמתקבל מרקם סמיך וחלק. מוזגים לכוס גדולה ומקשטים באננס. אם רוצים אותה קצת פחות סמיכה, פשוט מפחיתים בכמות הקרח. אם אוהבים אותה ממש קפואה, מוסיפים עוד. מבחינתי זה הקוקטייל האולטימטיבי לערב קיץ. הוא מתוק, טרופי, קר ומכניס לאווירה כמעט מיד. אולי הוא מיושן, אבל מבחינתי הוא עושה את העבודה טוב טוב

הסוד שלי? לא לפחד לאלתר

מאז שנכנסה אלינו מכונת הקרח, גיליתי שהחלק הכי כיפי בהכנת קוקטיילים הוא דווקא הניסויים. אחרי שמבינים כמה שילובים בסיסיים, אפשר להתחיל לשחק. אין ליים? מנסים לימון. רוצים פחות מתוק? מורידים סירופ. אוהבים הרבה נענע? מוסיפים. רוצים קוקטייל חלש יותר? מפחיתים אלכוהול ומגדילים את כמות הסודה או המיץ. אני עדיין רחוקה מאוד מלהיות ברמנית מקצועית, אבל באירוח אצלנו כבר התרגלו לשאול 'אז מה את מכינה היום בשביל שנתפוס ראש?', ואני מודה שאני נהנית מהמעמד החדש. וכל זה התחיל בכלל כי נמאס לי למלא תבניות קרח.

אני עדיין לא יודעת לעשות את כל הטריקים האלה של ברמנים עם שייקר באוויר, ואני בוודאי לא זוכרת בעל פה עשרות מתכונים. אבל תנו לי מכונת קרח, כמה בקבוקים, נענע, ליים ואננס - ואני כבר מסתדרת. אשפית קוקטיילים, כבר אמרתי?