אהבה, לאדינו וגעגוע: בוסתן ספרדי חוזר לבמה

יש הצגות שאני הולכת לראות כדי להעביר ערב בכיף, להתאוורר, ויש כאלה הצגות שמצליחות לקחת אותי למקום ולזמן שמעולם לא באמת היו שלי. בוסתן ספרדי שייכת בדיוק לסוג השני. אני הרי אשכנזייה 100% (בגולני קראו לי 'צהובה רצח'), מושבניקית מהגליל, רחוקה למדי גם גיאוגרפית וגם תרבותית מהשכונות הספרדיות של ירושלים של פעם. ובכל זאת, יש משהו בעולם הזה שתמיד מצליח לסקרן ולמשוך אותי פנימה: המשפחות הגדולות, הסודות, הכבוד, האהבות, המנהגים, המוזיקה ובעיקר התחושה שהכול קצת יותר יצרי, צבעוני וסוער מההווי המנומנם שאני מכירה מהבית

מחזמר שהפך לחלק מהתרבות הישראלית

'בוסתן ספרדי', שכתב יצחק נבון, הוא ממש לא ילד חדש על במות ישראל. היצירה עלתה לראשונה כבר ב-1969, ובהמשך זכתה להפקה מצליחה במיוחד של תיאטרון הבימה שעלתה ב1998. כיום מציגה הבימה גרסה חדשה למחזה הוותיק, בבימויו של צדי צרפתי. וזה אולי אחד הדברים המעניינים בו: אנחנו רגילים לחשוב על מחזות זמר כמשהו שמתחלף כל כמה שנים, אבל בוסתן ספרדי ממשיך לחזור לבמה ולפגוש דורות חדשים של צופים. אולי מפני שמתחת לתלבושות, לשירים ולירושלים של פעם נמצאים נושאים שלא באמת מזדקנים - אהבה, משפחה, יחסים בין הורים לילדים, שכנים, קנאה, מוסכמות חברתיות והפער הנצחי בין מה שאנחנו רוצים לבין מה שמצפים מאיתנו

הצצה אל השכונה הספרדית של ירושלים

המחזה מתאר את ההווי של שכונה ספרדית בירושלים ומתמקד בין היתר במשפחת קסטל. הוא בנוי מתמונות וסיפורים מחיי הקהילה: יחסים בין גברים לנשים, אבות ובנים, שכנים, אמונות ומנהגים, דמויות צבעוניות וגם סיפורים הרבה פחות פשוטים. אחד מהם הוא סיפורה הטרגי של ויקטוריה, המואשמת בכך שלא שמרה על בתוליה - סיפור שממחיש עד כמה הכבוד, המעמד והמוסכמות החברתיות יכלו לקבוע את גורלה של אישה

המוזיקה היא לא תפאורה, היא חלק מהסיפור

אי אפשר לדבר על 'בוסתן ספרדי' בלי לדבר על המוזיקה, כי כאן היא ממש לא נמצאת ברקע. בן זוגי שיחיה, למשל, מוכן לבוא איתי לתיאטרון רק בתנאי שהמוזיקה מקבלת בהצגה מקום של כבוד. הוא חובב מוזיקה מושבע, יש לו גם תוכנית רדיו משלו, ומבחינתו מוזיקה היא שפה הרבה יותר חזקה ממילים. בגלל זה גם הוא כל כך נהנה מ"בוסתן ספרדי". בין הסצנות שזורים שירי אהבה, געגוע, יגון וכאב, רומנסות ופיוטים מהמסורת הספרדית, והם מצליחים לספר את העולם של השכונה לא פחות מהדמויות עצמן. השילוב הזה בין שירי קודש לחול, בין שירי שמחה לשירי עצב, ובין שירים אינטימיים למוזיקה שממלאת את הבמה, הוא בעיניי חלק גדול מהקסם. גם מי שכמוני לא גדל בבית דובר לאדינו ולא מכיר את הרומנסות האלה מהבית, יכול להרגיש דרכן משהו מהעולם שהמחזמר מנסה להחיות

ואיך אשכנזייה מהגליל נשאבת לכל זה?

אין לי באמת הסבר הגיוני לזה, אבל מאז ומתמיד הייתה לי משיכה לסיפורים על ההווי הספרדי. העולם הזה מרתק אותי. אולי דווקא בגלל שהוא כל כך רחוק מהעולם שבו גדלתי. יש בו משהו שנדמה לי חם יותר, רועש יותר, מלא יותר. משפחות שבהן כולם יודעים הכול על כולם, אהבות גדולות, מריבות גדולות, אוכל, מוזיקה, מסורת, כבוד והמון רגשות שמסתובבים בחדר ולא תמיד אומרים אותם בקול. ברור לי שחלק מזה הוא גם הדימוי הרומנטי שלי כמי שמסתכלת מבחוץ, אבל כנראה שגם לזה יש כוח. לפעמים דווקא סיפורים שלא שייכים לביוגרפיה שלנו מצליחים לסקרן אותנו יותר

לא רק נוסטלגיה

קל להסתכל על בוסתן ספרדי כעל ערב נוסטלגי עם מוזיקה, לאדינו ותלבושות תקופתיות, אבל בעיניי יש בו משהו רחב יותר. זו דרך לפגוש חתיכה מהפסיפס הישראלי דרך האנשים שחיו אותה - דרך האהבות שלהם, הפחדים, ההומור, האמונות והטרגדיות הקטנות והגדולות.

הגרסה החדשה מאפשרת לסיפור הוותיק הזה לעשות בדיוק את מה שהוא עושה כבר עשרות שנים: לצאת שוב מהבוסתן הירושלמי הישן, לעלות על הבמה ולפגוש קהל חדש. גם כזה, כמוני, שהשורשים שלו בכלל נמצאים במקום אחר

לכרטיסים בהנחה שווה להצגה בוסתן ספרדי ומגוון הצגות תיאטרון הבימה כנסו לאתר קופונופש פלוס והזמינו אונליין כולל הבטחת מקום ישיבה