פיסה של מרוקו בלב הנוף הכי מסתורי בישראל

יש מקומות שאנחנו מתאהבים בהם כבר בילדות, בלי לדעת להסביר בדיוק למה. בשבילי, ים המלח הוא אחד המקומות האלה. מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד נמשכתי אליו. יש בו משהו מסתורי, עוצמתי, כמעט לא מציאותי. השקט הזה, ההרים החשופים, המים שנראים כאילו הם שייכים לכוכב אחר והתחושה שהגעתי למקום שאין עוד אחד כמוהו בעולם.

בזמן שילדים אחרים חלמו על חופשה בים התיכון או על בילוי בכנרת, אני הייתי זאת שלוחצת על ההורים לנסוע דווקא לים המלח. לא עניינו אותי הגלים של הים התיכון ולא המדשאות של הכנרת. אני רציתי את המלח, את המדבר ואת הנוף המהפנט הזה

והאהבה הזאת לא עברה לי עם השנים, להפך. היום, כשאני כבר אמא בעצמי, אני מוצאת את עצמי מגשימה את אותה משאלת ילדות דרך הילדים שלי. אני לוקחת אותם למקומות שאהבתי, משתפת אותם בחוויות שזכורות לי ומקווה שגם הם ירגישו לפחות קצת מהקסם שאני מרגישה בכל פעם שאנחנו מגיעים לאזור. ים המלח עדיין מצליח להפתיע אותי. הוא תמיד נראה קצת אחרת, האור משתנה, הצבעים מתחלפים, אבל התחושה הזאת של עוצמה ושל משהו גדול מאיתנו נשארת בדיוק אותו הדבר

ואני חייבת לדבר גם על הדרך - כשאנחנו יוצאים מהמושב שלנו בגליל ונוסעים דרומה דרך בקעת הירדן, אני מרגישה שהחופשה מתחילה... הנופים מתחלפים בהדרגה, הירוק המוכר של הגליל מפנה את מקומו למרחבים פתוחים, לגבעות בגוונים של חום וזהב, למצוקים ולנוף מדברי שהולך ונעשה דרמטי יותר ככל שמדרימים. יש משהו מהפנט בנסיעה הזאת, במיוחד ברגעים שבהם ים המלח מתחיל להתגלות בין ההרים. זאת אחת הדרכים היפות בישראל, ואני תמיד אומרת לילדים להרים את העיניים מהמסכים ולהסתכל החוצה, כי באמת חבל לפספס את כל היופי הזה

אחד המקומות המיוחדים שאפשר לשלב בחופשה באזור הוא חוף ביאנקיני שנמצא בצפון ים המלח, באזור קליה. מה שמעניין בו הוא השילוב בין שני עולמות שלכאורה אין ביניהם שום קשר: מצד אחד הנוף המדברי, הפראי והעוצמתי של ים המלח, ומצד שני אווירה מרוקאית צבעונית, חמה ומלאת אופי. זה לא עוד חוף שבו פשוט פורסים מגבת ונכנסים למים. מדובר במתחם אירוח ובילוי עם סגנון משלו, כזה שמנסה להפוך את הביקור בים המלח לחוויה שלמה

מה מיוחד בחוף ביאנקיני לעומת חופים אחרים בים המלח?

קודם כול, האווירה. חוף ביאנקיני הוא לא רק חוף רחצה, אלא חלק מכפר נופש המשתרע על שטח עם עיצוב בהשראה מרוקאית, פינות ישיבה, מדשאות, בריכות ומתחמי אירוח. יש משהו בשילוב הזה של מדבר ומרוקו שעובד נהדר. מצד אחד הנוף המינימליסטי של ים המלח, ומצד שני צבעוניות, עיצוב עשיר ואווירה של חופשה במקום רחוק

מה מחכה למבקרים בחוף הרחצה עצמו?

חוף ביאנקיני הוא חוף רחצה מוסדר עם שירותי הצלה, מקלחות, שירותים, מיטות שיזוף, כיסאות ואזורי הצללה. אפשר להיכנס למים וליהנות מאחת החוויות הכי מיוחדות שיש בישראל - הציפה המפורסמת של ים המלח. אבל אותי התחושה הזאת עדיין מצחיקה בכל פעם מחדש. הגוף (במקרה שלי, השמנמן והעסיסי...) פשוט צף, בלי שום מאמץ, כאילו חוקי הפיזיקה החליטו לצאת להפסקה.

וכמובן, אי אפשר לדבר על ים המלח בלי להזכיר את הבוץ השחור והמפורסם. בחוף ביאנקיני אפשר למצוא בוץ מינרלי טבעי, למרוח אותו על הגוף ולהרגיש לרגע כאילו הגענו לטיפול ספא, רק בלי כל הטקסיות שמסביב

האם יש בחוף ביאנקיני גם בריכות שחייה?

בהחלט, וזה אחד היתרונות הגדולים של המקום, במיוחד למשפחות עם ילדים. במתחם יש בריכת שחייה חצי אולימפית עם מים מתוקים וגם בריכת פעוטות

מה כולל כרטיס הכניסה לחוף ביאנקיני?

הרבה יותר מסתם כניסה לים! בקופונופש פלוס תוכלו לקנות בהנחה כרטיס לחוף ביאנקיני, שכולל רחצה בחוף המוסדר של ים המלח, עם גישה נוחה למים, שירותי הצלה, מיטות שיזוף, כיסאות, שולחנות ופינות מוצלות. בנוסף, תוכלו ליהנות מבילוי חופשי בבריכת השחייה החצי אולימפית ובבריכת הפעוטות, להשתמש במלתחות, בשירותים ובמקלחות עם מים חמים, וכמובן להתפנק עם הבוץ המינרלי הטבעי של ים המלח. וכל זה מול הנוף המדברי המרהיב

האם חוף ביאנקיני מתאים לבילוי עם ילדים?

כן, במיוחד בזכות השילוב בין החוף, הבריכות והמרחבים הפתוחים. מעבר לבריכת הפעוטות, במתחם יש גם מדשאות, אזורים מוצלים וחדר משחקים.

האם יש בחוף ביאנקיני מסעדה ואפשרויות לאכול?

כן, ובמקום עם אווירה מרוקאית כמו ביאנקיני, מתבקש שגם הקולינריה תמשיך את אותו הקו. במתחם פועלת מסעדה מרוקאית כשרה המציעה אוכל ביתי בסגנון מרוקאי, ולצידה יש גם מזנון מהיר ואפשרויות נוספות לרכישת אוכל ושתייה. כך שאפשר להגיע לבילוי של כמה שעות בלי לדאוג יותר מדי לאוכל, ולשלב בין הרחצה, המנוחה וארוחה טובה. באתר יש גם שטחים שבהם מותר לערוך מנגל

ולמה אני תמיד שמחה לחזור לים המלח?

כי יש מקומות שמציעים לנו בילוי, ויש מקומות שמעניקים לנו תחושה. ים המלח מבחינתי שייך לקבוצה השנייה. גם היום, אחרי כל כך הרבה שנים, אני עדיין מרגישה משהו מיוחד בכל פעם שאני מגיעה אליו. אולי זאת הילדה שהייתי, זאת שתמיד העדיפה את המדבר על פני חופי הים התיכון, ואולי זה פשוט הקסם של המקום הזה, שאין לו באמת תחליף.

ואם יש משהו שאני מקווה להעביר לילדים שלי, מעבר לאהבה לים המלח, זו היכולת להתפעל מהטבע, מהנופים ומהמקומות המיוחדים שיש לנו כאן בארץ. כי לפעמים לא צריך לטוס לקצה העולם כדי להרגיש שהגענו למקום אחר לגמרי....