מלון על הכנרת או קמפינג על החוף ? גילינו שאפשר ליהנות משני העולמות

יש אנשים שלא מבינים אותנו. "מה, אתם גרים עשרים דקות מהכנרת. למה לקחתם מלון ליד הבית"? גם אני פעם חשבתי ככה. הרי כשיוצאים לחופשה, לכאורה צריך לטוס רחוק, לנסוע שעות או לפחות להגיע למקום חדש שמעולם לא היית בו. אבל עם השנים הבנתי שמשפחה לא באמת מחפשת את המקום הכי רחוק, הכי יוקרתי או הכי מקורי. היא מחפשת מקום שכולם נהנים בו באמת.

בדיוק בגלל זה אנחנו חוזרים שוב ושוב לאזור הכנרת, שהיא מבחינתנו אהבה ישנה שלא נמאסת. בפעם האחרונה החלטנו לפתוח את היום עם אחת מתוך שפע האטרקציות בכנרת, ורק אחר כך להמשיך בפעם השנייה שלנו לכפר הנופש דריה, השוכן על חוף האון שבדרום מזרח האגם.

מבחינתי, זה מקום שמצליח למצוא את נקודת האיזון המושלמת בין קמפינג לבין מלון. הפעם בילינו בבוקר בפארק המים חוף גיא, בפעם הקודמת ביקרנו בג'ונגל כיף, והאמת היא שזה רק קצה הקרחון.

נראה לי שגם אם נמשיך להגיע לאזור הכנרת עוד שנים, תמיד נמצא כאן עוד משהו חדש לגלות

אם אתם מחפשים יוקרה - זו כנראה לא הכתבה בשבילכם

אם החלום שלכם הוא מלון חמישה כוכבים עם לובי מפואר, ספא ענק, חדרים מעוצבים עד הפרט האחרון ושירות חדרים מסביב לשעון - כנראה שכדאי שתעברו לכתבה הבאה. אבל אם מבחינתכם החופשה האמיתית היא להתעורר בבוקר ולראות את הכנרת כמעט מתוך המרפסת, להגיע למים בתוך דקות ספורות, ליהנות מהמון מרחבים פתוחים ומוריקים ולישון בלילה בחדר ממוזג עם מיטה נוחה, מקלחת ושירותים פרטיים - כאן זה קורה ובצורה הכי קסומה שיש

הגרסה המפנקת של חופשה בטבע

אני אוהבת להגדיר את דריה בתור 'קמפינג ברמה גבוהה מאוד'. כל מה שאני אוהבת בקמפינג נמצא כאן – השהייה בלב הטבע, החופשיות, האוויר הפתוח והקרבה האמיתית למים - אבל בלי החלקים שפחות מתאימים לי : לא צריך להקים אוהל, לא צריך לישון על מזרן מתנפח, לא צריך ללכת עם כפכפים למקלחות משותפות, ובטח שלא להזיע מחום כל הלילה. יש חדר נעים, מזגן, מיטות אמיתיות ומקלחת פרטית. מבחינתי, זו עסקה מצוינת

בוקר ישראלי קלאסי שמתחיל בדיוק כמו שצריך

כל בוקר פתחנו בארוחת הבוקר של כפר הנופש. אין כאן ניסיון להמציא את הגלגל, אלא ארוחת בוקר ישראלית קלאסית וטובה - בדיוק מה שמתחשק לפני יום שלם בשמש. ירקות טריים, ביצים, גבינות, מאפים, קפה טוב וכל מה שצריך כדי להתחיל את היום עם אנרגיה. והדבר שהכי חיכינו לו כבר חיכה לנו מחוץ לחדר, הכנרת. החוף כל כך קרוב, שבאמת אפשר לראות אותו מהמרפסת של החדר. תוך דקות ספורות כבר היינו עם בגדי ים, מגבות וצידנית קטנה בדרך למים

ימים שלמים בלי להסתכל על השעון

יש משהו ממכר בימים כאלה. הגענו לחוף המטופח, התמקמנו תחת רשתות הצל ופשוט נתנו ליום לזרום. יש מציל, המקום מסודר ונעים, והאווירה רגועה ומשפחתית בדיוק כמו שאני אוהבת. הילדים קפצו שוב ושוב למים, אנחנו שחינו, ישבנו מול הנוף עם בירה קרה ונשנשנו פירות וכריכים שהכנו מראש בחדר. דבר אחד הקפדנו לא פחות מהכול - לשתות הרבה. ביום שלם על שפת הכנרת, תחת השמש הישראלית, שתייה היא ממש לא המלצה אלא חובה. הטיפ שלי להורים הוא שבימים כאלה אני אפילו מרשה לילדים מים בטעמים, למרות שבדרך כלל אנחנו נמנעים. מבחינתי, עדיף קצת יותר סוכר לכמה ימים מאשר להגיע למצב של התייבשות באמצע החופשה (יצא לי כבר להכיר חדר מיון באמצע נופש – חוויה מפוקפקת)

אין כמו השנ"צ של אחרי הכנרת

וואי וואי הרגע שבו חוזרים לחדר מהחוף... להיכנס למקלחת טובה, להפעיל את המזגן ולהישכב במיטה ו"להיטרק". אני כל כך אוהבת את הרגע הזה. הגוף עייף בדיוק במידה הנכונה, העיניים נעצמות לבד, וכל העולם יכול לחכות. בזמן שאנחנו נהנינו משנ"צ קצר, הילדים כבר הסתובבו לבד ברחבי כפר הנופש. זה אחד היתרונות הגדולים של המקום. אין תנועת רכבים, יש מדשאות רחבות והמון שטחים פתוחים. הבנים שלנו כבר גדולים מספיק כדי שאוכל לסמוך עליהם. הם יודעים שאסור להתקרב למים בלי מבוגר, וליתר ביטחון גם הסתובבו עם שעון חכם. הידיעה שהם יכולים ליהנות קצת מהעצמאות שלהם, בזמן שאנחנו נחים באמת, היא אחת המתנות הכי גדולות של חופשה משפחתית ויתרון מובהק של דריה האון

שכנות טובה מתחילה בקצת מלח

אחר הצהריים התעוררנו, והגיע הזמן להדליק את המנגל. לכל חדר יש מרפסת פרטית עם שולחן וכיסאות, וגם מספיק מרחב להכין על האש בנחת. כמו שקורה כמעט תמיד במקומות כאלה, גם כאן נוצרה שכנות של חופשה. אנחנו, למשל, גילינו ששכחנו מלח. טעות שקשה להסביר איך קרתה - הרי על האש בלי מלח זה כמעט בלתי נתפס. השכנים מיד הצילו אותנו עם המלח שלהם, ובתמורה הודו שהם קצת מקנאים בבריזרים הקרים שהבאנו איתנו. עם משפחה אחרת הילדים כבר פתחו משחק כדורגל על הדשא, ותוך דקות נוספו עוד ועוד ילדים שלא הכירו אחד את השני שעה קודם לכן. לא סתם אומרים שכדורגל מחבר בין אנשים. מסתבר שזה עובד מצוין גם בחופשה

המתכון שלנו לחופשה טובה

באחד הערבים אפילו התקיימה מסיבת ריקודים קטנה וחמודה לילדים ולמשפחות. לא הפקה גרנדיוזית, אלא בדיוק בגודל הנכון - כזו שמכניסה עוד קצת אווירת קיץ בלי להשתלט על השקט של המקום. זה בדיוק מה שאני אוהבת בדריה. הוא לא מנסה להיות משהו שהוא לא. הוא לא מתיימר להתחרות במלונות היוקרתיים, אלא מציע סוג אחר של חופשה. חופשה שמבוססת על הקרבה לכנרת, על מרחבים פתוחים, על דשא, על ילדים שרצים יחפים, על שכנים שמחליפים מלח בבריזרים ועל ימים שלמים שבהם הדבר היחיד שמעניין אותך הוא אם להיכנס שוב למים או לשכב עוד קצת בצל

בדרך הביתה שוב חשבתי על אותה שאלה ששואלים אותנו כל פעם מחדש - למה בכלל לצאת לחופשה כל כך קרוב לבית? והתשובה שלי נשארת בדיוק אותה תשובה. חופשה טובה לא נמדדת במספר הקילומטרים שנסענו, אלא בכמות הרגעים שבהם שכחנו מהטלפון, מהעבודה ומהשעה. אם הילדים חוזרים עם לחיים אדומות מהשמש, אנחנו חוזרים קצת יותר רגועים, וכולנו כבר מתחילים לדבר על הפעם הבאה עוד לפני שפרקנו את התיקים מהרכב - כנראה שמצאנו את המקום שעושה לנו טוב. ובסופו של דבר, זה כל מה שאני באמת מחפשת להרוויח מחופשה משפחתית